<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער י"א</h1>
<h2>דף ד:</h2>
השער האחד עשר לבאר בו איזו נטילה צריכה ברכה ותכונת הברכה ואימתי נעשית וענין הנגוב. כל נטילה שבארנו עליה שהיא מצוה צריך לברך עליה כשם שמברכי' על כל המצות ומים אחרונים שאינו מצוה אעפ"י שהן חובה כדי לשמור עצמו מן הנזק אינו מברך שאין אדם מברך לשמירת עצמו מן הנזקים וכ"ש נטילת הרשות והוא שבין תבשיל לתבשיל שאינה אלא לנקיות שלא לערב מאכל אחד בחברו שאינו מברך אבל מים שבין תבשיל לגבינה כתבו גדולי המפרשי' שמברכין עליו הואיל ואין יכול לאכול שלא בנטילה, ואני או' שאעפ"י שביארנו עליה שהן מצוה אין מברכי' עליהן שהרי כל זמן שהוא יודע שאין דבר של גבינה דבק בידו אינו צריך נטילה כמו שאמ' [חולין ק"ד ע"ב] ביום אינו צריך נטילת ידים, ויש מצריכי' ברכה אף באחרונים וראייתם מהא שלמדוה מהמקרא דכתי' (ויקרא כ' ז') והייתם קדושים והרבה חולקי' בזו אלא שגדולי המפרשים מכריעים שאותם מים אחרוני' שאינן באות אלא מטעם מלח סדומית אין בהם ברכה אבל מים אחרוני' למברך עצמו שאכל דבר מזוהם מצוה עליו ליטול ומברך עליהן וכבר בארנו למעלה מהו דבר המזוהם לענין זה. מהו מברך עליהן אם נטל את ידיו מן הכלי מברך על נטילת ידים וכמו ששנינו בפ' היה קורא [ט"ו ע"א] כי משי ידיה מברך בא"י אמ"ה על נטילת ידים וכן מברך בכל נטילות שאינן לסעודה ובמים ראשוני' של סעודה ומלת נטילה נאמרת על שם הכלי שנקרא נטלא ואם הטביל ידיו בנהר או בתוך איזה מקום שראוי להטביל בו יש מי שאומ' שמברך על טבילת ידים ויש מי שאו' שלא יברך על מה שלא נצטוה ולא נצטוינו על טבילת היד אלא על הנטילה ואעפ"י שנטילה אין כאן הואיל וטבילה חשובה ממנה הרי הנטילה בכלל הטבילה ורשאי לברך עליה והילכך לדעתו אותן שמקדשי' ידיהן בבית הכנס' באותו אבן החקוק שהרי מותר לעשות כן כמו שכתבנו למעלה מברך על הנטילה. מים אמצעיים ומים אחרוני' למי שמצריך לברך עליהם יש מי שאומר הואיל ואין צריכות כלי מברך על רחיצת ידים, אימתי מברך, כל נטילה שיש לומר בה שאין האדם ראוי לברך כגון שיצא מבית הכסא מברך אחר נטילה ואעפ"י שאין כאן עובר לעשייתה היכא דלא אפשר שאני, ולסעודה אעפ"י שאפשר שהוא ראוי אינו מברך ג"כ עד שיטול ואין כאן משום ברכה עובר לעשייתה שהרי הוא צריך נגוב והרי הנגוב שירי מצוה הוא ושאר נטילות שאין בהם חובת נגוב ושהאדם ראוי לברך מברך עליהם קודם נטילה. איזו היא שיש בה חובת נגוב זו היא נטילה שלפני סעודה כדי שלא ילכלך את האוכלי' אבל שאר נטילות אין צריכות נגוב כלל והואיל ואין צריכות נגוב מברך קודם נטילה, ונגוב זה יתבאר ענינו ממה שאמ' במס' סוטה [ד' ע"ב] כל האוכל לחם בלא נגוב כאילו אוכל לחם טמא שנא' (יחזקאל ד' י"ג) ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא ופירשו בו לח מים אבל מים אחרוני' אין צריכי' נגוב, כלל הדברי' אין חובת נגוב אלא לסעודה ולמים ראשוני' ומ"מ גדולי (הרבני') [המחברים] כתבו שהנוטל ידיו באחרונה מנגב ואחר כך מברך ובתוספת' [ידים פ"ב ה"א] אמרו שהמטביל ידיו בנהר אינו צריך נגוב, וזה מה שראינו לכללו בזה השער.
